כללים להכנה ואחסון של ייחורי עץ תפוח להשתלת אביב

מתי הזמן הטוב ביותר להכין ייחורים?

ייחורים להשתלה מוכנים בסתיו או באביב. בסתיו, יש לעשות זאת כאשר זרימת המוהל בעץ נפסקת, כלומר, בסביבות סוף נובמבר. השאלה האם כדאי לקחת ייחורים בחורף היא נושא לוויכוח רב, ולכן עדיף לגננים מתחילים להימנע מניסויים כאלה.

באביב, יש לעשות זאת לאחר חלוף הכפור, כאשר המוהל מתחיל לזרום. ניתן לקחת ייחורים להשתלת עצי תפוח במהלך גיזום האביב, במיוחד אם העץ הוא זן עמיד לכפור. בממוצע, עדיף להכין ייחורי עץ תפוח להשתלת אביב במרץ, במחצית השנייה של החודש, אם כי תקופה זו עשויה להשתנות בהתאם לאזור ולמשך החורף. יש להכין חומר השתלה לפני פתיחת הניצנים, אחרת כמעט ואין סיכוי שהוא ישריש. באופן כללי, מומלץ להכין ייחורים בסתיו - זה מפחית את הסיכון לקפיאת הנצרים בחורף, מה שהופך אותם לבלתי שמישים להשתלה.

איך לעשות את החיתוך המושלם

בואו נבחן כיצד להכין ייחורים כראוי ואילו נבטים להשתמש כדי להשיג השתל בריא. יש לקחת ייחורים מעץ צעיר (בן 3 עד 10 שנים) בעל פוריות רבה, בצד מואר היטב, רצוי בצד הדרומי, שם יש להם את האינטרנודים הקצרים ביותר. נבטים בני שנה, רצוי מהשכבה האמצעית, מתאימים למטרה זו.

הניצנים בחיקי העלים צריכים להיות מפותחים היטב. חשוב שניצן הקצה יהיה גלוי בבירור. בחרו נבטים באורך 30-40 ס"מ, בעובי של כעיפרון (כ-7 מ"מ קוטר), ועם לפחות 4-5 ניצנים מפותחים. הימנעו מ"ניצנים פראיים" (כלומר, נבטים שמנים המאונכים לענף, אפילו לכל אורכם, עם ניצנים שכמעט ולא מורגשים) - הם משרישים במהירות, אך לא נושאים פרי במשך זמן רב. כמו כן, לא מתאימים נבטים עם עלים ופטוטרות שנותרו - אם הם כבר נשרו מרוב העץ, זה מעיד על הבשלה לקויה.

ניתן גם לקחת ייחורים מעצי תפוח ישנים יותר, אם כי בדרך כלל הם קצרים מהמומלץ. כדאי לקחת מספר גדול יותר, עד 15, כדי שתוכלו לבחור את הטובים ביותר באביב. הנצרים המוכנים צריכים להיות חלקים, עם קליפה לא פגומה. בדקו את משטח החיתוך - לא אמורים להיות כתמים חומים במרכז.

היכן וכיצד הוא נשמר בצורה הטובה ביותר?

עכשיו בואו נגלה כיצד לאחסן ייחורים להשתלת אביב, והיכן המקום הטוב ביותר לעשות זאת.

ברחוב

ניתן לאחסן חומר השתלה גם בחוץ, בתנאי שאתם גרים באזורים עם חורפים מושלגים היוצרים ערימת שלג בגובה של לפחות חצי מטר.

לשם כך, הכינו מקום עמיד בפני הצפה ליד הקיר הצפוני של סככה או בית. חפרו תעלה בעומק של כ-30 ס"מ וצפו את התחתית בענפי אורן (זה גם יגן על הצמח מפני חפרפרות). הניחו את הייחורים מעל, כסו שוב בענפי אשוח, ולאחר מכן פזרו עלים, קש או נסורת.

אם עובי ערמת השלג הוא חצי מטר או יותר, אין צורך אפילו לקבור את הייחורים, אלא יש לכסות את ערמת השלג עצמה בקש יבש או נסורת - זה מפחית את הסיכון להמסתה. זה מעלה באופן טבעי את השאלה: כיצד להגן על הייחורים מפני מזיקים? לשם כך, ניתן לעטוף את הייחורים בשכבת ניילון, או רשת מתכת או פלסטיק דקה.

באזורים עם הפשרה ממושכת, ניתן לאחסן ייחורים על הקרקע בין שתי שכבות של נסורת לחה עד האביב. יש להמתין עד שהתל הזה ישרוד כפור אחד, לאחר מכן לכסות אותו בשכבה נוספת של 40 ס"מ של נסורת יבשה, ולאחר מכן לכסות אותו בניילון נצמד. במקום מים, ניתן להשתמש בחומצה קרבולית (50 מ"ל לכל 10 ליטר מים) כדי להדוף עכברים ומזיקים אחרים.

במרתף

במרתף או במרתף, ייחורים מאוחסנים כשהצד החתוך כלפי מטה במצע לח מעט כגון חול, טחב ספגנום או נסורת. יש לשמור על המצע לח לאורך כל החורף. הטמפרטורה צריכה להיות בין 0°C ל-3°C.

במקרר

באזורים עירוניים, אחסון ייחורים במקרר יכול להיות נוח. ארוזים את הייחורים יחד ועטוף אותם במטלית לחה (רצוי יוטה), לאחר מכן בנייר ולבסוף בניילון נצמד. השתמשו במקרר ששומר על טמפרטורה בין 0 ל-2 מעלות צלזיוס (לדוגמה, לפירות). לעולם אל תאחסנו אותם במקפיא! כדי להאריך את חיי המדף של הייחורים, אווררו אותם באופן קבוע וזכרו להרטיב את הבד. בדקו את הייחורים בשלב זה כדי לאתר עובש ולמנוע את התפשטותו.

מקומות מתאימים נוספים

עדיף לאחסן חומר השתלה תלוי על ענף עץ, מרפסת או מרפסת. לשם כך, יש לבודד אותו בשקית או להניח אותו בבקבוק פלסטיק. יש לאוורר את חומר ההשתלה מעת לעת כדי למנוע מהייחורים לנבוט.

כיצד להגן מפני נזק

ראשית, עליכם לאחסן את הייחורים בטמפרטורות המומלצות. אם הם יקפאו, הם לא ייצרו שורשים, לכן ודאו שהם מבודדים כראוי. חום מוגזם עלול להוביל לזיהום חיידקי או נביטה מוקדמת, מה שהופך אותם ללא מתאימים לשימוש. לכן, אם הייחורים מאוחסנים במרתף או במקרר, יש לפקח על הטמפרטורה, ולהעלות או להוריד אותה לפי הצורך.

שנית, חשוב לשמור על לחות אופטימלית: ייבוש יהרוג את גזע הצמח העתידי, ועודף לחות יעודד עובש. לפני השימוש בכל מצע או בד, לחצו אותו בידכם - הוא צריך להיות לח למגע באופן ניכר, אך לא נוטף. אם מופיע עובש, ניתן להציל את הייחורים על ידי טבילתם בנחושת גופרתית (תמיסה של 3%) או אלכוהול-יוד (1%).

אנו בודקים האם הייחור שרד את האחסון

ייחורים ששרדו בהצלחה את החורף ניתנים לזיהוי על ידי קליפתם החלקה והטרייה, כמו גם על ידי ניצנים הדוקים עם קשקשים חלקים למראה. כופפו בעדינות את הייחור - ייחור חי יתכופף בצורה גמישה ואלסטית, בעוד ייחור מת יישבר מיד. ייחור גמיש עם קליפה מקומטת ניתן לרענן: גזרו 1-2 ס"מ מעל הייחור הקודם והניחו את הייחור במים נקיים למשך שלושה ימים.

אם זה לא עובד, הוא מת. ניתן לבדוק אם יש לו כוויות קור. לשם כך, בצעו חתך חדש בתחתית הייחור והניחו אותו במים. אם המים יוצאים צלולים, הכל תקין. צבע צהוב או חום מעיד על כך שהייחור קפא. החיתוך עצמו יכול גם לעזור בבדיקת מצב הנצר: הוא צריך להיות טרי וירוק בהיר. אם החיתוך חום, למרבה הצער, ניתן לזרוק את הייחור. כמה ימים לפני השתלה יש להביא ייחורי עץ תפוח למקום חמים? בדרך כלל זה יום אחד, אבל אם השתמשתם בנסורת קפואה, אז 3-4 ימים.

טיפים מגנן מנוסה

בעת לקיחת ייחורים, השתמשו בכלים חדים ומחוטאים היטב כדי למנוע זיהום. מאותה סיבה, הימנעו מלגעת במשטחי החיתוך בידיים. לאחר שאספתם ייחורים מזן מסוים, קשרו אותם יחד וסמנו את הצרור - זה ימנע בלבול באביב. אם יש לכם ייחורים מעצים שונים מאותו זן, תוכלו גם להפריד ביניהם (במיוחד אם אתם מנסים את מזלכם בטיפוח). ניתן לסמן את הזן על קרטון (ואז לאבטח אותו בעזרת סרט דביק כדי להגן עליו מפני לחות) או על שלט עץ.

עדיף לאסוף חומר השתלה נוסף, ואם אפשר, לאחסן אותו במקומות שונים. זה יגדיל את הסיכויים לקבל ייחורים ברי קיימא עד האביב אם שיטת אחסון אחת נכשלת. זה נכון במיוחד עבור גננים מתחילים או אם אתם מתכננים לאחסן את הייחורים במקום חדש. גיזום קבוע יעזור לייחורים לגדול עמידים יותר. חלק מהמומחים ממליצים לחתוך קטע של 1-2 ס"מ מעץ בן שנתיים, מה שמשפר את סיכויי ההשרשה.

סרטון: "הכנת ייחורים להשתלה באביב"

סרטון זה יראה לכם כיצד להכין כראוי ייחורים להשתלת עץ תפוח באביב.