8 זני דובדבנים עמידים בפני כפור לסיביר

סרג'נט

עץ הדובדבן הוא זן קלאסי מהמזרח הרחוק, יליד יפן, סין וקוריאה. הוא קרוב משפחה של דובדבן הלבד העמיד בחורף. זן זה הובא לרוסיה מאוחר יותר, אך בזכות עמידותו המצוינת לקור (הוא יכול לעמוד בטמפרטורות מתחת ל-30 מעלות צלזיוס), הוא הפך לפופולרי מאוד בקרב גננים באזור סיביר.

העץ מאופיין בצמח שיחי יוצא דופן ובמבנה פשוט אך גבוה למדי. לעיתים, עץ הדובדבן גדל עד עשרה מטרים. הודות לצורותיו השונות, הצמח הוא עץ נוי מפואר: עצים אלה יקשטו לא רק את הגינה אלא גם את האזור שמסביב. זן זה מאופיין בפריחה מוקדמת (סוף אפריל) ובעמידות העץ לכפור וירידות טמפרטורה בתקופה זו. הפירות מבשילים לקראת סוף הקיץ. לפירות היער צבע אדום ייחודי, בקוטר של כ-סנטימטר אחד. יש להם טעם מריר מעט, מה שהופך אותם למתאימים יותר לשימורים, ריבות וקומפוטים.

סנונית אלטאית

אחד הזנים הנפוצים ביותר בעמידות החורף בסיביר. הוא פותח משתילים של שיחי דובדבן (ערבה). הוא שיחוני ונמוך, מגיע לגובה של כמטר וחצי, עם כתר צפוף, עגול אך קומפקטי. הוא דורש גיזום מונע קבוע: צפיפות מוגזמת משפיעה על היבול ונוטה למחלות פטרייתיות שונות.

פירות היער בגודל בינוני, אדומים עמוקים, ובעלי בשר מוצק ועסיסי. טעמם הנעים הופך אותם למתאימים לצריכה טרייה ולשימור. הם מבשילים בסוף יולי. הם אינם עומדים בהובלה למרחקים ארוכים, לכן מומלץ לעבד אותם לאחר הקטיף. מכיוון שהעץ סטרילי מעצמו, מומלץ לשתול אותו בין עצי דובדבן מאביקים אחרים.

סחלין

זן בר, קל לגידול ודורש טיפול מועט. מראהו האטרקטיבי וקלות הגידול שלו הפכו אותו לפופולרי מאוד. העצים גבוהים מאוד, לפעמים מגיעים ליותר מ-20 מטרים, אך אינם דורשים גיזום או דישון מתמידים. הצמח סובל טמפרטורות נמוכות עד 40 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. הזן הבר אינו מניב יבולים טובים. עם זאת, כלאיים שנוצרו על ידי הכלאת סחלינסקאיה עם זנים אחרים בעלי מאפיינים מצוינים: קצב צמיחה טוב, עמידות בפני כפור ויבולים גבוהים. כלאיים אלה מייצרים פירות יער מתוקים בשפע.

תושב סברדלובסק

זן פופולרי נוסף בקרב גננים סיביריים. העצים קצרים למדי, מגיעים לגובה של כשני מטרים, עם כתר צפוף מאוד הדורש דילול וגיזום קבועים. היבול ממוצע. הפירות מבשילים עד אמצע אוגוסט. פירות היער טעימים ובשרניים מאוד, עם חמיצות קלה שמשלימה בצורה מושלמת את הטעם.

הם מבשילים לפרי מוקדם; ייחורים מורכבים היטב מייצרים פרי עד השנה השלישית. עצי דובדבן קלים לטיפול ועמידים בפני מחלות.

עמידות הצמח לכפור מאפשרת לו לסבול טמפרטורות נמוכות ולהתפתח במהירות באביב.

נברני מיצ'ורין

זן זה פותח באמצעות גידול סלקטיבי של דובדבני ערבה. מאפיין ייחודי שלו הוא עמידותו הטובה לכפור מאוחר באביב. יש לו כתר יוצא דופן עם ענפים שמוטים, הדורש בדיקה וגיזום תקופתיים. חוץ מזה, הוא דורש תחזוקה מועטה למדי. פירות היער מבשילים בתחילת אוגוסט. הפירות האדומים הבוהקים מתוקים וחמצמצים, בגודל בינוני. למרות גודלם הקטן, הם מניבים יבול גבוה יחסית.

מִגדַלוֹר

לפירות היער של זן זה טעם מעולה, וזו בדיוק הסיבה שהעץ צבר פופולריות במהירות. העצים קטנים עם כתר מתפשט. גיזום קבוע נחוץ למניעת מחלות שונות. טיפול נכון מבטיח יבול גבוה. פירות היער גדולים, במשקל של מעל 5 גרם, ובעלי צבע בורדו כהה. הטעם מזכיר דובדבנים: מתוק מאוד עם רמז עדין לחמיצות. הקציר הוא באמצע הקיץ, אם כי פירות היער הבשלים מחזיקים מעמד היטב ואינם נושרים.

אירטיש

זן בעל צמיחה נמוכה ועמיד בפני כפור. עמיד לבצורת. זן דובדבן זה מפרה את עצמו באופן חלקי, אך מאביק היטב גם עם עצי מאביק הנטועים במרחק ניכר. יש לו צמח שיחי עם כתר מתפשט ונפול. פירות היער מבשילים במחצית השנייה של יולי. לפירות הקטנים, אדומים בהירים, בעלי גוונים כתומים, בשר צהוב עסיסי.

עם זאת, למרות עמידותו המצוינת לחורף, הזן אינו פופולרי במיוחד: פירות היער חמוצים וניתן לאכול אותם רק מעובדים, והעץ רגיש מאוד למחלות פטרייתיות.

אורל

זן דובדבן נפוץ לא רק בסיביר אלא גם בהרי אורל. הוא גדל כשיחים נמוכים וקומפקטיים. הוא פורח מאוחר, בתחילת יוני, אך מבשיל במהירות עד אמצע אוגוסט. הוא מניב יבול גבוה. פירות היער טעימים ומתוקים במיוחד, והם רב-תכליתיים.

מכיוון שעצי דובדבן הם עקרים מעצמם, עדיף לשתול אותם ליד זנים אחרים המתאימים להאבקה. דובדבן פופולרי נוסף ועמיד בפני כפור, יחד עם האוראלסקיה, הוא האוגנבושקה. שלא כמו האוראלסקיה, האוגנבושקה פורה מעצמו, כך שניתן לשתול אותם יחד. לזן דובדבן זה טעם מתוק-חמצמץ קלאסי ופירות יער עסיסיים, כמו גם יבול גבוה.

הצגנו עבורכם את זני הדובדבנים הטובים ביותר לגידול באקלים קר. אנו מקווים שמידע זה יעזור לכם לעשות את הבחירה הנכונה.

סרטון: "טיפול בעץ דובדבן בסיביר"

סרטון זה ילמד אתכם כיצד לטפל בעצי דובדבן בסיביר.