תיאור ומאפיינים של זני דובדבן שחור

ולדימירסקיה

דובדבן זה הוא אחד הזנים העתיקים ביותר הגדלים ברוסיה. על פי נתונים מדעיים, הוא הופיע לראשונה במדינה זו לפני למעלה מ-10 מאות שנים ומאז צבר פופולריות עצומה.

הוא קומפקטי בגודלו, דומה לשיח רב גבעולי, ומגיע לגובה של 2 עד 5 מטרים. הקליפה חלקה, עם גוון אפרפר. הכתר מעוגל ואינו צפוף בצפיפות. העלים מעוגלים, מוארכים מעט, ובגודל בינוני - כ-8 ס"מ - עם גוון ירוק בקבוק נעים. פירות הזן הזה קטנים, בצבע שחור-אדום עשיר. ולדימירסקיה מייצרת יבול מוקדם למדי - פירות היער הראשונים מבשילים כבר באמצע יולי, והוא מתחיל לשאת פרי שנתיים לאחר השתילה. נפח היבול תלוי ישירות בתנאי מזג האוויר שחווה העץ במהלך החורף, ובתנאי מזג אוויר נוחים ניתן להשיג עד 25 ק"ג של פירות יער. עם זאת, אם התנאים היו ירודים, היבול יהיה נמוך מאוד.

בנוסף, בעת גידול ולדימירסקיה, יהיה צורך לשתול זני מאביקים בקרבת מקום, מכיוון שדובדבן זה סטרילי מעצמו.

למרות כל חסרונותיו, זן ולדימירסקיה פופולרי למדי, וחקלאים רבים מעריכים אותו בזכות הטעם המעולה של פירותיו וההבשלה המוקדמת שלו.

גריוט מאוסטהיים

ההיסטוריה שלו משתרעת על פני שלוש מאות שנים, שבמהלכן הגריוט של אוסטגיי צבר במהירות פופולריות בקרב חקלאים ברחבי אירופה. העץ אינו גבוה במיוחד, ומגיע לגובה של עד 4 מטרים, עם כתר מעוגל המאופיין בצפיפות ניכרת.

קליפת הצמח חומה כהה, והנבטים דקים למדי וגם חומים. העלים בגודל בינוני ובעלי סגלגל. הדובדבנים קטנים ובעלי צבע כהה ועשיר. הם עגולים ומעט שטוחים בצדדים. טעמם מוערך מאוד.

גריוט אוסטהיימינסיס מאופיין בפרי מוקדם; ניתן להשיג את היבולים הראשונים כבר בשנה השלישית או הרביעית לאחר השתילה, וייצור הפרי עולה מדי שנה. הוא משגשג באקלים חם, ובתנאים נוחים ניתן להשיג יבול משמעותי.

לנינגרדסקיה

זן זה פותח בסנט פטרסבורג. לכן, אין זה מפתיע שהמאפיין העיקרי שלו הוא עמידותו המצוינת לקור: הצמח עמיד לא רק לכפור חורפי קשה אלא גם לכפור אביב.

העץ קטן, ומגיע לגובה של 4 מטרים בלבד. למרות שהכתר די מתפשט וצפוף, מומלץ גיזום קבוע כדי למנוע מענפים להצל על פירות היער המבשילים. פירות היער עצמם גדולים יחסית, עם קליפה חלקה, עשירה, אדומה כהה, כמעט שחורה. זמני ההבשלה משתנים בהתאם למיקום, כאשר הקטיף מתחיל בסוף יוני או כבר באמצע יולי. היבול גבוה למדי, כאשר עץ בודד מניב עד 40 ק"ג של דובדבנים בשלים.

החסרונות של זן זה כוללים את הדברים הבאים: ההבשלה מתרחשת באופן לא אחיד, כך שלפעמים חלק מהפירות עלולים ליפול, בעוד שאחרים עדיין יהיו בוסרים.

יתר על כן, לזן לנינגרדסקיה קצב הנפת פרי מוקדם למדי - הפרי הראשון אינו מתרחש עד השנה החמישית לאחר השתילה. לנינגרדסקיה היא גם עקרה, ולכן יהיה צורך לשתול זנים מאביקים.

מורל בריאנסק

מורל בריאנסק הוא עץ בגודל בינוני עם כתר מעוגל ומתפשט במידה בינונית ועלווה בינונית. נבטיו גדולים למדי ובעלי גוון ירקרק. העלים חלקים למגע, מוארכים מעט וירוקים כהים.

פירות הצמח גדולים, עגולים, ובעלי קליפה אדומה חלקה ומבריקה. הבשר עסיסי וכהה מאוד, וגם המיץ צבעוני. במראהם הם דומים מאוד לזן סנצ'סטה מורלה. לפירות היער טעם מתוק-חמוץ, וטעמם מוערך מאוד.

בנוסף, מורל בריאנסקיה פורה את עצמו, ולכן אין צורך לשתול עצי דובדבן אחרים להאבקה.

רוסושנסקיה

עץ דובדבן שחור קטן שגובהו מגיע לכ-4 מטרים. הכתר פירמידלי ואינו בעל עלים מוגזמים. הקליפה חלקה ואפרפרה, שמתכהה עם הזמן. העלים בגודל בינוני, מוארכים מעט, משוננים בקצוות ומחודדים מעט בחלק העליון.

הפירות בגודל בינוני, בצבע בורדו כהה עשיר, כמעט שחור. הם מבשילים כבר במחצית השנייה של יוני, ומבשילים באופן שווה. יתר על כן, הם שומרים על צורתם לאורך זמן וקלים להובלה. זה הופך אותם למתאימים לשימוש מסחרי נרחב.

הצמח סובל כפור היטב - טמפרטורות נמוכות עד 35- מעלות צלזיוס לא יפגעו בו. הפרי מתחיל בשנה השלישית לאחר השתילה, אך אל תצפו ליבול גדול בשנים הראשונות. היבול הגדול ביותר מתרחש רק בין 6 ל-11 שנים לאחר השתילה, לכן סבלנות היא חיונית.

החסרונות של רוזושנסקיה כוללים את יבולו המתון ועמידותו הנמוכה למחלות, כגון כיפת אש וקוקומיקוזיס. יתר על כן, יש לאסוף בזהירות את פירות היער שנשרו, מכיוון שהם נוטים לנבוט ליד העץ.

נערת שוקולד

זן חדש יחסית עם יבולים גבוהים. שוקולדניצה קטן למדי - גובהו 2.5 מטרים בלבד - מה שמקל על קטיף פירות היער. הכתר הוא פירמידלי הפוך. שוקולדניצה מייצר פירות יער גדולים בעלי צבע אדום כהה ועשיר.

הפריחה מתחילה באמצע מאי, וניתן לקטוף את הקציר כבר באמצע יולי. הפרי הראשון מתרחש בשנה הרביעית לאחר השתילה, כאשר עץ בודד מניב עד 12 ק"ג של פירות יער. יש להם טעם מתוק, אם כי יש להם גם תווים חמצמצים.

מוצרי צריכה שחורים

זן שגודל על ידי מיצ'ורין. הוא קומפקטי, מגיע לגובה של עד 3 מטר. הכתר מעוגל וצפוף למדי. הקליפה מחוספסת וחומה. העלים בצורת אליפסה וירוקים בהירים.

הזן בעל פרי בינוני-מוקדם - ניתן לאסוף את הקציר הראשון כבר בשנה השלישית לאחר השתילה. הפירות גדולים, אדומים כהים ובעלי טעם מעולה. הוא מייצר פרי באופן עקבי, עם יניב של עד 15 ק"ג דובדבנים לעץ בשנה.

החסרונות כוללים קשיחות חורף ממוצעת ועמידות נמוכה לקוקומיקוזיס.

וידאו: שתילה וטיפול בדובדבנים

סרטון זה ילמד אתכם כיצד לטפל ולשתול עצי דובדבן כראוי.