מה שאתם צריכים לדעת על המסורות וההיסטוריה של "מושיע האגוזים"
ההיסטוריה של החג
סיפורו של מושיע האגוזים החל לפני אלפיים שנה. על פי האגדה, מלך אדסה, אבגר, חלה במחלה נוראית וחשוכת מרפא - צרעת. צמאונו לחיים היה כה חזק עד ששלח את ציירו לישוע המשיח בבקשה לריפוי. אולם, כאשר חנניה, ציירו של המלך, ראה את המושיע, הוא נדהם כל כך עד שרצה לתאר אותו על בד קנבס. לרוע המזל, ניסיונות רבים כשלו והניבו את התוצאה הרצויה.
אולם, המושיע ביקש מחנניה לתת לו מגבת רגילה, איתה רחץ את פניו. פניו של המושיע הוטבעו על הבד, אותו החזיר האמן לאדונו. הודות לכוחו המופלא של הבד, המלך נרפא ממחלתו חשוכת המרפא.
הבד עצמו נגנב במהרה על ידי מוסלמים, ותשע מאות שנים חלפו עד שהקיסר הביזנטי הגדול מיכאל השלישי הצליח לגאול את השריד הקדוש. ב-29 באוגוסט 944 הועבר הבד לקונסטנטינופול בהוראת הקיסר המפורסם קונסטנטינוס פורפירוגניטוס. תאריך זה (29 באוגוסט) נחשב לתחילת חגיגת המושיע השלישי.
מאמינים שפחות ממאתיים שנה לאחר מכן, חפץ עתיק זה נגנב על ידי הצלבנים, אך הספינה שנשאה את השריד נטרפה. מסיבה זו, הבד עם פני המושיע נחשב לאבוד. על פי האגדה, מתוך תמונה מופלאה זו צוירו האייקונים הביזנטיים הראשונים.
סרטון: "מתכון לעוגיות "Nut Savior"
סרטון זה יראה לכם כיצד להכין עוגיות חמאה טעימות עבור אגוזי נאט ספא.
תקופת החגיגות
לא בכדי נקרא המושיע הזה השלישי, משום שקודמים לו שני מושיעים אחרים - דבש ותפוח.
צום הדורמיציון מסתיים עם חג גואל האגוזים, והוא נחגג יום אחד בלבד - 29 באוגוסט.
מסורות ומנהגים מקובלים
- ביום זה, נהוג לברך אגוזים בכנסייה. כמו כן, החל מ-29 באוגוסט, ניתן לאכול אגוזים מהקציר החדש.
- זה לא רק אגוזים - הנשים אופות פשטידות מהקמח שהן קצרו השנה.
- היה טקס שבו נשים היו שולחות גברים לעבודה בשדה עם לחם ומלח (לאחר תפילה משותפת בבית), ומניחות שלוש אלומות תבואה על עגלה, ואז שיפון בשקים מעל, כדי שניתן יהיה לזרוע בו את השדה.
- לא במקרה, אחד משמותיו של חג זה הוא "קוששובי" (פשתן). זוהי מחווה לאגדה שכבר הזכרנו. ביום זה נערכו ירידים בהם נמכרו קנבסים. נאמר שאם היית קמצן ולא קנה כלום, היית מבלה את כל השנה בעוני.
- מלבד אגוזים, גם לחם היה ברוך ונאכל, ולכן חג זה נקרא גם לחם.
- מאחר שצום הדורמיציון הסתיים ביום זה, נשים הכינו מגוון מאכלים. למרות שבשר ודגים הותרו מיום זה ואילך, לחם, דבש, תפוחים ואגוזים עדיין נחשבו לקישוטים העיקריים של השולחן. פשטידות פטריות היו מוערכות במיוחד.
- בין היתר, אפשר היה לנסות לחזות את מזג האוויר. לדוגמה, אם כל העגורים היו עפים משם, זה אומר שבהחלט יהיה כפור בחג התפילה. סופת רעמים, לעומת זאת, נחשבה למבשרת סתיו חם.
- המנהג הבא הוא הקדשת בארות או מעיינות מרפא.
- ביום זה, מטאטאי אמבטיה היו עשויים מעץ לוז. חפץ כזה נחשב כבעל כוחות קסומים ויכול לרפא כל מחלה. עם זאת, מטאטאים כאלה לא היו יכולים להיות מאוחסנים ליד מטאטאים אחרים או להניח להם להתייבש.
- ביום זה, כל אחד יכול היה לנבא עתידות בעזרת אגוזים ולנסות לגלות את עתידו.
- ביום זה, אנשים בעלי אמונות תפלות השאירו פינוקים מיוחדים לגובלינים של היער כדי לפייס את רוחות היער.