מספר סיבות לעלים חיוורים על מלפפונים
תוֹכֶן
סיבות
למעשה, ישנם גורמים רבים המשפיעים על צבע העלווה. אדגיש את העיקריים שבהם. ראשית, מלפפונים רגישים מאוד לתנודות טמפרטורה. אם השתילים נשתלו באדמה ואז מתרחש כפור פתאומי, הירק שלנו יגיב לעתים קרובות בגוון ירוק בהיר חלש לעלים.
תנאי מזג האוויר משפיעים על צמחים צעירים כאשר הטמפרטורות ביום ובלילה משתנות באופן משמעותי (חם במהלך היום וקריר בלילה). הנה טריק קטן: פשוט כסו את המלפפונים בניילון נצמד עד שהחום יחזור. זה יגן על העלווה ועל הצמח בכללותו.
דשנים
גננים רבים דבקים בעיקרון שככל שמדשנים יותר את האדמה, כך היבול שופע יותר. ישנה הסתייגות קטנה אחת: אסור להגזים בדשן. למה? כמויות מוגזמות עלולות לגרום לעלים חיוורים. לכן, כדי למנוע את התפתחות הבעיה הזו, יש לדשן את האדמה בזהירות, מבלי להגזים, ולהיצמד למינון המומלץ.
כשמגדלים גידול זה, חשוב לזכור שמספר רב של שחלות משפיע לרעה גם על המלפפונים (יותר מ-20 שחלות על מלפפון בודד). מדוע זה קורה? העלים והנבטים נחלשים, וכאן מתעוררת הבעיה שלנו. קל מאוד להתמודד עם זה: לפקח על מספר השחלות ולקצר את העודפות.
מצב השקיה
מלפפונים אוהבים לחות, ולכן הם זקוקים ללחות מתמדת כדי למנוע מהעלים והפירות שלהם לנבול. עם זאת, אל תגזימו, אחרת המלפפון יקמול. חשוב להימנע מהשקיה במים קרים, מכיוון שהדבר עלול להשפיע לרעה על צבע עלי המלפפון. עדיף להשתמש במים בטמפרטורת החדר.
מזיקים הם גם בין הגורמים העיקריים לעלי מלפפון חיוורים. במקרה זה, אנו מדברים על כנימת מלון. היא חיה בחלק התחתון של העלה (ניתנת לזיהוי בקלות על ידי הפיכתו) וניזונה מהצמח. זה גורם לבעיה שאנו חוקרים. סכנה נוספת היא שאחרי דלדול אזור אחד, הכנימות עוברות לבא אחריו, ויוצרות נגיעות בקנה מידה גדול.
ישנן אפשרויות רבות לטיפול בצמחים נגד כנימות. שיטה נפוצה היא שטיפת העלים בתמיסת סבון או ריסוסם בחליטות צמחים.
חוסר חנקן באדמה הוא סיבה נוספת לעלי מלפפון חיוורים. גננים מנוסים אומרים שבמקרה זה, מומלץ לדשן את הצמחים. ישנן מספר דרכים לעשות זאת: להשקות כל צמח בשורש עם מולין (ליטר תערובת לדלי מים של 10 ליטר); ניתן גם להשתמש בחליטת עשבים מדוללת במים (חלק 1 עשבים ירוקים ל-5 חלקים מים), אוריאה (2 כפות לדלי מים) או אמוניום חנקתי (50 גרם לדלי מים).
שימו לב לכתמים לבנבנים ועגולים על העלים. לאחר זמן מה, כתמים אלה גדלים ויוצרים ציפוי לבנבן. העלים עצמם הופכים חיוורים, מקומטים ומתייבשים. מדוע זה קורה? תסמינים אלה הם סימן לטחב אבקתי. הצמח מושפע משתילה חוזרת באותו מקום או מהשקיה במים קרים.
סרטון: "למה עלי מלפפון מצהיבים?"
סרטון זה בוחן את הגורמים הנפוצים ביותר להצהבת עלים, וכן עצות מועילות ממומחים מנוסים כיצד להילחם ביעילות בבעיה זו.
איך להילחם?
כדי להיפטר ממחלה זו, ניתן להשתמש בתרופה יעילה כמו ריסוס בתמיסה חלשה של אשלגן פרמנגנט. בעוד שישנם מוצרים רבים אחרים בשוק שהם גם יעילים, חשוב לזכור שלפעמים עדיף להשתמש ב"מתכוני סבתא" ישנים ובתרופות עממיות מאשר בכימיקלים, שיכולים להרוג מזיקים ולנטרל את הצמח מהמחלה, אך בהכרח ישאירו את חותמם על הפרי.
שיטה נוספת ויעילה לא פחות היא לאפשר לאדמה לנוח, במקום לשתול מלפפונים באותו מקום במשך מספר שנים ברציפות.
מלפפוני חממה יכולים להיות רגישים לקמול ורטיקיליום. הסימנים הראשונים של המחלה מופיעים במהלך הפריחה: העלים התחתונים נובלים, בעוד שקצוות העלים האחרים הופכים ספוגים במים וירוקים בהירים, לפעמים מתקרבים לצהוב חיוור.
כדי להיפטר מהמגפה הזו, עליכם לבצע את הפעולות הבאות: לחטא את האדמה והחממה. בסימן הראשון של המחלה, יש לשמור על טמפרטורת האוויר בחממה של לפחות 20 מעלות צלזיוס ולהסיר את הצמחים הראשונים שנפגעו כדי למנוע הדבקה נוספת.
חשוב לזכור כי סילוק הגורמים המתוארים לעיל יסייע במניעת התפשטות עלי מלפפון חיוורים. עם תשומת לב נאותה לגידול זה והקפדה על הנחיות הגידול, ניתן למזער את הבעיה אם מטפלים בה במהירות.
סרטון: "אם עלי מלפפון מצהיבים: מתכון טיפול 'היסטורי'"
סרטון המסביר כיצד לטפל בעלי מלפפון שהופכים חיוורים ומצהיבים.
.







