ענבי אורל בעלי פירות גדולים, דומדמניות

תכונות של המגוון

זן זה פותח על ידי מגדלים בסברדלובסק באמצע המאה ה-20. הוא שייך לקבוצת ההבשלה המוקדמת, המאופיינת בפירות גדולים ואחידים ועמידות גבוהה לחורף.

השיח הגבוה מורכב מנצרים חזקים וזקופים. נבטים צעירים וחסרי שיער הם ירוקים, אך ככל שהם מתבגרים, הם מקבלים צבע אפרפר-צהוב והופכים למפוספסים. קוצים באורכים שונים יכולים להיות בודדים או משולשים, מרווחים בצפיפות רבה יותר במרכז הנצרים וממוקמים מעט בדלילות יותר בבסיס ובחלק העליון. קוצים אלה יכולים להוות מטרד לבעלים ולסבך את הטיפול בצמח.

השיח מאופיין כבינוני מבחינת פריסה, צפיפות והסתעפות הנצרים. העלים משולשים, דמויי עור, מבריקים וירוקים מתבגרים. הפרחים הוורודים העדינים פורחים מניצנים בצבע פטל, שאורכם אינו עולה על 12 מ"מ.

הגרגרים מבשילים בתחילת יולי, כמעט כולם אחידים בגודלם, עם משקל ממוצע של 4 גרם, בצבע ירוק-ענברי עם ורידים בהירים יותר. לקליפה העבה, החלקה והמתבגרת יש טעם חמוץ מובהק, ולכל הפרי טעם נעים, עשיר, מתוק-חמוץ, המוסבר על ידי תכולה גבוהה של סוכרים (9.9%) וחומצה אסקורבית (23.5 מ"ג).

פירות היער נושרים בקלות מהנצרים, יחד עם הגבעול הירוק, ונושרים מהשיח לאחר הבשלתם המלאה. ניתן לאחסן אותם במשך מספר ימים בטמפרטורה נמוכה. הם נחשבים לפרי קינוח; בזכות טעמם הנעים, הם נאכלים לעתים קרובות טריים ללא עיבוד. עם זאת, גם מאכלים מוכנים מהם טעימים - מיצים, יינות, ריבת אזמרגד (או מלכותית) וריבה.

שיח עמיד לחורף זה אינו דורש הגנה חורפית אלא אם כן צפויים תנאים ללא שלג. פוריות עצמית מבטיחה יבול טוב: מ-3.5 ק"ג לשיח צעיר ועד 7 ק"ג לשיח בוגר, אך אם זנים אחרים נמצאים בקרבת מקום, הוא יכול להניב יבול גדול יותר. דומדמניות "ענבי אורל" אינן מוטרדות במיוחד ממזיקים, אך הן עלולות להיות רגישות למחלות פטרייתיות.

גידול וטיפול

"ענבי אורל", כמו רוב הזנים האחרים, משגשגים בשמש מלאה, לחות ואדמה מזינה. לאורך עונת הגידול, יש לעשב, לשחרר ולדשן את האדמה מתחת לשיחים וסביבם. יש לדשן היטב באביב ובסתיו, שכן צמיחה מהירה ויבולים בשפע מאלצים את הצמח להפיק חומרים מזינים משמעותיים מהאדמה. גיזום קבוע יסייע לעצב את השיח כראוי ולשמור על הפרודוקטיביות שלו במשך שנים רבות.

הדרך הקלה ביותר להפיץ זן זה של דומדמניות היא על ידי ייחורים או שכבות, אך ניתן לחלק את השיח (לאחר 7-8 שנות צמיחה) ולהשתיל אותו על זנים אחרים.

בחירת מיקום

בחרו מקום פתוח ושטוף שמש לדומדמניות, מוגן מרוחות צפוניות. אתר מוגבה עדיף בהרבה על אתר נמוך, שכן יש להימנע ממנו ממים עומדים או מספיגה. אם מפלס מי התהום קרוב יותר ממטר וחצי לפני השטח, יש להתקין ערוגה מוגבהת וניקוז מיוחד. אם שותלים יותר מצמח אחד, יש להשאיר מרחק של 1 או 1.2 מטרים בין שיחים, ו-1.5 עד 2 מטרים בין שורות ובין דומדמניות לעצים גדולים.

מומלץ להכין את המקום הנבחר מראש - לנקות אותו מעשבים שוטים, ולא רק לגזום את הדשא, אלא להסיר את כל השורשים הרב-שנתיים כדי שלא יגדלו למרכז השיח בהמשך. תלישת דשא מאמצע שיח קוצני לא צפויה להיות נעימה.

דומדמניות מעדיפות אדמה מזינה ונושמת, כך שניתן להתאים את רמת החומציות והמרקם שלה לפני השתילה. אם האדמה חומצית מדי, הוסיפו סיד או דולומיט. אם היא בסיסית מדי, ניתן לערבב אותה עם כבול. ניתן לערבב אדמת חרסית כבדה עם חול או קומפוסט.

גננים רבים מדשנים כמטר רבוע אחד של החלקה לפני השתילה - זהו האזור שממנו יקבל השיח את חומרי ההזנה שלו. הם מפזרים דלי של קומפוסט וחומוס באופן שווה פחות או יותר על פני החלקה, יחד עם כוס אפר עץ, 50 גרם סופרפוספט ו-30 גרם דשן אשלגן. לאחר מכן הם חופרים, מערבבים באופן שווה את הדשן עם האדמה. אחרים מכינים בור שתילה גדול וממלאים אותו באדמה מעורבבת עם דשן.

נְחִיתָה

עדיף לשתול שתיל בן שנתיים עם שורשים ראשיים עציים, שורשי שורשים קטנים מפותחים היטב ונבטים חזקים. אם השורשים התייבשו, ניתן להשרות אותם במים במשך מספר שעות עד יום לפני השתילה. עדיף לשתול בסתיו, חודש עד חודש וחצי לפני תחילת הכפור. זה נותן לצמח זמן להתבסס במיקומו החדש, אפילו לגדל שורשים חדשים ולמנוע מהחלק שמעל הקרקע לצמוח.

באביב, מתרחש תהליך הפוך: ניצנים על הנצרים מתעוררים מוקדם מאוד ומתחילים מיד לצמוח במהירות, אך לשורשים אין זמן לספק להם חומרים מזינים מכיוון שהם זקוקים לזמן להסתגל ולהתבסס. זו הסיבה שגננים מנוסים ממליצים לשתול דומדמניות בסתיו.

חופרים בור בעומק וברוחב של לפחות חצי מטר, ממלאים שליש ממנו באדמה פורייה ורפויה, מניחים את השתיל מעליו, ומכסים את שורשיו, תוך דחיסת האדמה ללא הרף כדי להבטיח שאין כיסי אוויר סביב השורשים. שיח הנטוע מושקה בנדיבות, נבטיו נגזמים עד ל-5-6 ניצנים בריאים, והאדמה סביבו מכוסה בחיפוי קרקע.

רִוּוּי

"ענבי אורל" אוהבים לחות, אך אין להשקות אותם כל הזמן. באביב, מי ההמסה המרווים את האדמה יספיקו להם כדי להתפתח. אם יגיע מזג אוויר יבש במהלך הפריחה, יש לספק לדומדמניות לחות מספקת, ולוודא שהאדמה לא תתייבש לפני שהפרי נובע. אם יוני לא יביא גשם, יש להשקות את השיח מספר פעמים כדי להבטיח שהפירות העסיסיים שלו יבשילו.

לאחר הקטיף, השיחים בדרך כלל אינם מושקים, אך בסתיו, לפני תחילת מזג האוויר הקר, חיוני לבצע השקיה לטעינת לחות כדי להקל על החורף של הדומדמניות ולהכין אותן לפרי בשנה הבאה.

לחות מוגזמת עלולה להוביל להתפתחות מחלות פטרייתיות, ו"ענבי אורל" אינם עמידים להן וסובלים מעת לעת מטחב אבקתי.

זְמִירָה

גיזום פורמטיבי מתבצע מדי שנה, וכאשר השיח נוצר במלואו, גיזום שנתי שומר על צורתו הנכונה ומספר יציב של נבטים בגילאים שונים. זה נעשה בסתיו, לאחר שהשיח משיל את עליו. במהלך השנים הראשונות, מוסרים נבטים חלשים, שבורים וחולים, ומשאירים 4-5 ענפים צעירים ובריאים בכל שנה.

לאחר 6-7 שנים, מתחילים לגזום נבטים ישנים, שפרודוקטיביותם יורדת לאחר גיל זה. זה מחדש את השיח ושומר על פוריותו. "ענבי אורל" יכולים לשאת פרי בצורה אמינה במשך 20 שנה לפחות, ועם שיטות חקלאיות נכונות, אפילו יותר.

יתרונות המגוון

היתרונות העיקריים של זן זה הם איכות, כמות וגודל פירות היער שלו. זן זה מניב יבולים שופעים מדי שנה, ופירותיו שובים לב לא רק בגודלם אלא גם בטעמם העשיר והקינוח.

וידאו: איך לטפל בדומדמניות

סרטון זה ילמד אתכם כיצד לבחור את זן דומדמניות המתאים וכיצד לטפל בשיח.