כללי גידול וטעם של אגס ג'אסט מריה

היסטוריה של הופעה

זן האגס "פרוסטו מריה" פותח על ידי המכון הבלארוסי לגידול פירות. צוות מגדלים, בראשות מריה מיאליק, ככל הנראה שמו של האגס, עבד על פיתוחו במשך למעלה מ-30 שנה. הזן "מסליאניה רו", שאינו פופולרי במיוחד בארצנו, וזן היברידי בשם 6/89-100 שימשו לבחירה. בשנת 2005, תוצאת עבודה של שנים רבות הוגשה לבדיקות זן ממלכתיות, וחמש שנים לאחר מכן, הזן החדש, בשם "מריה", נרשם והוצג לעולם. מאוחר יותר שונה שמו ל"פרוסטו מריה".

מאפיינים כלליים

עצים מזן זה קצרים (עד 3 מטר) וקומפקטיים. הכתר פירמידלי, צפוף בינוני, ומגיע לקוטרו עד 2.5 מטר. הענפים העיקריים מסודרים כמעט בזווית ישרה לגזע, עם מעט ענפים, והשחלות מתפתחות בעיקר על השחלות והטבעות. לעלים הירוקים העשירים יש צורה אליפסה פשוטה, ללא משוננים או ורידים בולטים.

הפירות גדולים למדי (180-200 גרם), בעלי צורת אגס אחידה. הקליפה חלקה, ללא חספוס, צהובה-ירקרקה, הופכת לצהובה עשירה עם הבשלתה ומתכסה בסומק ורוד עמום בצד אחד. הבשר קרמי או צהבהב מעט, בינוני-מוצק, שמנוני ובעל גרגירים דקים. לפרי טעם מתוק מאוד עם חמיצות עדינה, בשל תכולת הסוכר הגבוהה שלו.

עץ האגס ג'אסט מריה מתחיל להניב פרי מוקדם - 3-4 שנים לאחר השתילה. בהתחשב בגודלם הקטן של העצים, ניתן לראות את היבול גבוה. עץ בוגר מייצר 30-40 ק"ג פרי בשנה, ועם טיפול טוב, נתון זה יכול להגיע ל-50 או אפילו 60 ק"ג. הזן מאופיין בעמידות מצוינת לקור ובתכונות ריפוי עצמי. הצמחים יכולים לעמוד בטמפרטורות עד 38- מעלות צלזיוס, וגם לאחר קפיאה, הם מתאוששים במהירות.

אגס מריה הוא זן שמבשיל מאוחר. הפירות מגיעים לבשלת קטיף באוקטובר, ותקופת הצריכה מתחילה בתחילת נובמבר. ניתן לאחסן את היבול שנקטף במקום קריר כשלושה חודשים, שבמהלכם טעמם של האגסים רק משתפר. ניתן להשתמש בפירות בשלים לשימור.

תכונות שתילה וטיפול

אגס סובל צל קל, אך עדיף מקום שטוף שמש בגובה קל, הרחק ממי תהום. בהתחשב בעמידות החורף הטובה של הזן, ניתן לשתול שתילים בסתיו, כאשר בורות השתילה מוכנים כחודש מראש. אם שותלים באביב, יש להכין את הבורות בסתיו, תוך הוספת כבול, חומוס ודשן מינרלי.

העצים אינם תובעניים בכל הנוגע לאדמה - העיקר הוא שהיא לפחות במידה מסוימת פורייה. האדמה צריכה להיות ניטרלית או מעט חומצית, אך לא בסיסית. טיפול בעץ אגס כרוך בתהליכים הבאים:

• השקיה - קבועה ותכופה בשנה הראשונה, לאחר מכן 3-4 השקיות לעונה;
• דשנים, החל מתקופת הפרי: באביב - חנקן, בסתיו - אשלגן וזרחן, במהלך היווצרות השחלה - תמיסת אוריאה (0.4%) לשיפור טעם הפרי;
• היווצרות כתר (קיצור הנצרות המרכזיות) וגיזום סניטרי.

כדי למנוע התרופפות תכופה של אזור הגזע, האדמה שמתחת לעץ מכוסה בחיפוי קרקע. לחורף, יש לעטוף את הגזע בבד עבה כדי להגן עליו מפני מכרסמים.

יתרונות וחסרונות של המגוון

כאשר מתארים את היתרונות והחסרונות של הזן, כדאי להדגיש תחילה את טעמו יוצא הדופן של הפרי, שזכה לציון טעימה של 4.8. עם זאת, יש המוצאים את טעמו של אגס הקינוח מתוק מדי. יתרונות נוספים כוללים:

• פרזנטציה מעולה וחיי מדף ארוכים מאוד של פירות;
• תשואה טובה;
• גדלי עצים קטנים, המאפשרים חיסכון בשטח שימושי באתר;
• פרי מוקדם - לאחר 3-4 שנים, בעוד שזנים אחרים דורשים לפחות 5-6 שנים;
• עמידות בפני כפור ומחלות רבות.

למגוון כמעט ואין חסרונות, אם מתעלמים מהערות הגננים שכאשר מזג האוויר הקר חוזר, עץ האגס נוטה לשפוך את פרחיו ושחלותיו.

האבקה ורבייה

אגס "פרוסטו מריה", כפי שמרמז התיאור, הוא בעל מבנה מפרה עצמי חלקית. משמעות הדבר היא שהוא זקוק למאביקים בקרבת מקום כדי למקסם את היבול שלו. אך עצים אלה ייחודיים בכך שכל פרי גלעין הגדל בגינה יכול לשמש להאבקה. הדרישה היחידה היא שהם יפרחו בו זמנית, ועדיף לשתול אותם קרוב זה לזה.

אגס מופץ על ידי השתלה, שכבות או ייחורים.

השיטה היעילה ביותר היא ייחורים ירוקים. ניתן לשתול אותם מתחת לפלסטיק או בחממה. תנאי השתרשות אופטימליים כוללים טמפרטורה של 20-25 מעלות צלזיוס והשקיה בשפע לפחות 2-3 פעמים ביום.

השתלה על גזע שורשי היא קצת יותר מסובכת ודורשת ידע ומיומנות, אך השתלת שכבות קלה אפילו לגנן מתחיל. בחרו את הענף הנמוך ביותר, בצעו מספר חתכים בקליפה, כופפו אותו לקרקע וקבעו אותו היטב. תוך כחודש, עם השקיה סדירה, הנצר ישריש, וניתן יהיה להשתיל את הצמחים החדשים.

הדברת מזיקים ומחלות

לזן אגס הסתיו מריה יש חסינות טובה למחלות רבות. עם זאת, במזג אוויר לא נוח (גשם, ערפל), במיוחד אם האגס גדל ליד עצי פרי אחרים, הוא יכול להיות רגיש למחלות פטרייתיות. הנפוצות שבהן הן גלד, כתמי עלים של ספטוריה וסרטן חיידקי.

למחלות אלו מקור משותף, ולכן אמצעי המניעה זהים: 2-3 טיפולים עם חומרים אנטי-פטרייתיים במהלך העונה. באביב, לפני צמיחת הניצנים, יש לרסס את הענפים בתמיסת ניטראפן (300 גרם/10 ליטר מים). מיד לאחר הפריחה, ולאחר 2-3 שבועות, יש לטפל בכתר בתמיסה של 1% של תערובת בורדו. ואל תשכחו להסיר ולשרוף מיד עלים שנשרו, מכיוון שהם נושאים נבגי פטריות.

סרטון "רבייה של עצי פרי"

סרטון זה יראה לכם כיצד להרבות עצי פרי.