תיאור מפורט והמלצות לגידול אגס השיש
תוֹכֶן
תיאור הזן
זן זה נוצר באמצעות רבייה סלקטיבית והכלאה של שני זנים פופולריים - לסניה קרסביטסה ומיצ'ורין'ס וורנטר ברה. עם זאת, למרות שאחד מ"הוריו" הוא אגס עמיד לחורף, אגס השיש אינו עמיד במיוחד לכפור. במהלך כפור האביב, הפרחים יכולים לקפוא לחלוטין ולהיעלם.
העץ יחסית נמוך, וגדל לעיתים רחוקות לגובה של יותר מ-4 מטרים. הכתר צפוף למדי ובעל צורת פירמידה רחבה. הענפים חזקים וצומחים ישר כלפי מעלה. היווצרות הנצרים חלשה ולא פעילה. ענפים צעירים בצבע חום-אדמדם, בעוד שהקליפה על הגזע והענפים הבוגרים ירוקה בהירה עם גוון אפרפר. עדשות קטנות מכסות בצפיפות את הגזע. הניצנים מעוקלים הרחק מהענפים, צורתם משולשת וצבעם חום. העלים ירוקים בהירים, חלקים, סגלגלים ומחודדים. הפטוטרות קצרות וחיוורות.
עץ האגס פורח בפרחים קטנים, לבנים, בעלי שתי פרחים. לפרחים בצורת צלחת עלי כותרת סגורים מעט ועלי עלים ואבקנים מקבילים. הצמח מתחיל להניב פרי בשנה השישית עד השביעית. הפירות הם בצורתם הקלאסית סדירה ומשקלם בינוני. הקליפה צפופה, מבריקה, צהובה-ירוקה עם כתמים בצבע בורדו. הבשר גס-גרגירי וצבעו קרמי עדין.
תכונות נחיתה
כדי להבטיח שעץ ישתרש, יגדל במרץ וישגשג, עליכם לבחור שתיל בריא ומיקום אידיאלי. כמובן, חשוב גם להקפיד על שיטות שתילה נכונות. מומלץ לרכוש חומרי שתילה מחנויות מתמחות או משתלות פירות. הגיל האידיאלי לשתיל הוא שנתיים: מערכת השורשים שלו כבר מפותחת מספיק, אך לא גדולה מדי כדי שתינזק במהלך החפירה. השורשים צריכים להיות בריאים ומפותחים היטב, ללא כל נזק.
עדיף לבחור עץ עם גוש שורשים שנשאר מחובר לשורשים. הכתר צריך להיות מורכב מכמה ענפים. יש לוודא שהגזע אינו פגום. מומלץ לשתול את האגס במקום שטוף שמש, הרחק מרוחות ומשבי רוח חזקים. יש לבחור אתר עם אדמת חרסית רכה וגובה מי תהום במרחק של לפחות שלושה מטרים.
יש להכין את גומה לשתילה מראש, כ-10 ימים לפני שתילת העץ. העומק והרוחב נקבעים על סמך גודל השורשים וכדור השורשים. קוטרו צריך להיות לפחות חצי מטר ועומקו 70 ס"מ. לאחר מכן מוסיפים דשן לגומה. השכבה העליונה צריכה להיות תערובת של חומר מינרלי וחומר אורגני. ניתן להשתמש באפר, סופרפוספט, אשלגן וחומוס.
אם מפלס מי התהום קרוב, ניקוז יהיה חיוני - קליפות אגוז מלך, אבן גיר, חלוקי נחל.
ראשית, יש לתקוע תומך עבור השתיל. התומך צריך להיות גבוה ועבה יותר מעץ האגס כדי לספק תמיכה בזמן רוח ומשקעים. לאחר מכן, יש לבדוק את השתיל. ניתן להחיות שורשים יבשים על ידי הנחת השתיל בתמיסת מים וחימר. אם לא מתגלה נזק, יש להניח אותו במרכז החור ולמלא אותו בזהירות באדמה, תוך הקפדה על כך שהאדמה תישאר רופפת.
צווארון השורש צריך להיות בגובה של כמה סנטימטרים מעל פני האדמה. לאחר שהבור מלא לחלוטין, יש לדחוס את האדמה ולחפור תעלה קטנה להשקיה. יש לקשור את השתיל לתמיכה בעזרת גומיות או בד פשוט. לאחר השתילה, יש להשקות את השתיל בנדיבות ולכסות את האדמה בעלים, נסורת וקש.
טיפול הכרחי
אגס השיש דורש תחזוקה מועטה יחסית. עם זאת, השקיה, גיזום ודישון בזמן ישפיעו לטובה על היבול. הזן אינו עמיד לבצורת, אך לחות עודפת משפיעה לרעה גם היא על העץ. עדיף להשקות אותו בכמויות קטנות במשך שעה. ניתן גם לחפור תעלה ליד האגס ולשפוך לתוכו מים. עוצמת ההשקיה תלויה בעונת השנה ובכמות הגשמים.
סוגי הדשנים נבחרים בהתאם לשלב הגדילה של העץ. במהלך תקופת הפריחה הפעילה יש ליישם דשנים המכילים חנקן, ולאחר הנפת הפרי יש ליישם דשנים אורגניים וזרחן. לפני הכפור יש להזין שוב את העץ בדשנים המכילים חנקן כדי להכין אותו לעונה הקרה. גיזום מתבצע בדרך כלל באביב: מסירים ענפים פגומים ומתים, ומעצבים את הכתר.
הבשלת היבול ואחסונו
הקציר נאסף בסוף הקיץ או בתחילת הסתיו.
ייתכן שהאגסים ינשרו מוקדם יותר אם היו טעויות בטיפול. עם זאת, עם טיפול בזמן ובצורה נכונה, זן Mramornaya מניב יבולים גבוהים למדי. ניתן לקצור את הפרי גם כשהוא אינו בשל לחלוטין. בעיבוד נכון, הם לא רק ישמרו על טעמם אלא גם יישמרו כחודשיים. קליפתו הצפופה והעבה של הפרי מבטיחה יכולת הובלה וחיי מדף טובים.
מזיקים ומחלות
אגס השיש עמיד למדי למחלות פטרייתיות שונות. עם זאת, חלודה, ציטוספורוזיס ואלבה שחורה יכולים לעיתים להשפיע על העץ. סימנים למחלות אלו מופיעים בעיקר על העלים והקליפה. לכן, בסימן הראשון למחלה, יש לטפל בצמח בתערובת בורדו, נחושת גופרתית או זפת גינה. האגס רגיש גם למזיקים, כגון קרדית האגס, עש הקודלינג ועושי עוזרר. עצים מטופלים בכימיקלים מיוחדים כדי להילחם במזיקים אלו. בזמן המאבק במחלות או מזיקים, חיוני לטפל גם בעצים שכנים כאמצעי מניעה.
יתרונות וחסרונות של המגוון
לזן זה יתרונות וחסרונות כאחד. מרמורניה הוא אגס בעל פרי מוקדם, טעם מעולה ופירות מושכים. ההרכב הכימי שלו ויכולת ההובלה המעולה שלו מצוינים גם כן. הוא בעל יצרנות גבוהה ועמיד בפני טחב אבקתי וגלד. החסרונות כוללים עמידות בינונית בחורף, רגישות לקיפאון בכפור האביב, חוסר עמידות לבצורת ורגישות ללחות עודפת.
גידול עץ אגס בהחלט שווה ניסיון. טיפול נכון ומיקום שנבחר בקפידה יבטיחו תוצאות מצוינות.
סרטון: "דישון עצי אגס באביב"
סרטון זה יראה לכם כיצד להאכיל כראוי עץ אגס באביב.






